איך מחשבים מזונות שמשלם חייל בסדיר?
רומן תמים בתיכון עשוי לגבות מהצדדים מחיר כבד – כך למד לאחרונה על בשרו ב’, חייל בשירות סדיר שנדרש לשאת בתשלום המזונות, למרות הכנסתו המצומצמת.
סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופטת מירה דהן, מתחה ביקורת נוקבת על החייל וחייבה אותו בהוצאות כבדות, לאחר שניסה להבריח כספים מחשבונו, כדי שלא יגיעו לבת זוגו לשעבר, ואף הפסיד חלק מהכסף במשחקי קלפים.
פסק הדין בפרשה (תמ”ש 32409-07-16 ר.ק נ’ ב.ג) יכול לשמש כתמרור אזהרה לבני נוער, שמקיימים יחסי מין, אינם נזהרים מספיק, ולא לוקחים בחשבון את השלכות מעשיהם.
לטענת האם, יש להורות לאב לשאת בתשלום מזונות בנם המשותף של השניים, היות שלפי המצב הקיים עיקר נטל גידול הבן המשותף מוטל עליה
גרסת האם: “האב טבח בצבא, ויכול להשלים הכנסה”
הפרשה החלה בדצמבר 2015, אז נולד בנם המשותף של בני הזוג, בעת שהיו בני 18 (האב) ו-17.5 (האם). כיום האב הינו חייל בשירות סדיר. בתביעה שהגישה האם לבית המשפט היא דורשת לחייב את בן זוגה לשעבר במזונות, וכן לקבוע מה יהיה שיעור המזונות שישלם.
במסגרת התביעה, טענה האם בתחילה כי בעקבות הלידה היא נאלצה לעזוב את לימודיה בתיכון, מה שהותיר אותה חסרת כישורים מקצועיים. לדברי האם, מאז לידת הבן היא מפרנסת אותו, אולם בגלל נסיבות חייה הקשות, היא לא מסוגלת לעבוד במשרה מלאה.
בהתייחס לטענת האב, כי הוא חייל בסדיר המקבל ממשרד הביטחון שכר של כ-1,000 שקל בחודש, טענה האם, כי האב צבר סכומים נכבדים מעבודות שעבד בהן במהלך השנים.
עוד טענה האם, כי האב משרת בפועל “שבוע-שבוע”, ובנוסף קיבל מהצבא אישור לעבוד, כך שכאשר הוא אינו משרת, הוא יכול לעבוד ללא הפרעה וכך להגדיל את הכנסותיו. נוסף על כך, האם טענה כי בנוסף לשכרו כחייל אף אישר הצבא לאב תשלום של 1,800 שקל לחודש עבור מזונות בנו, סכום שמצטרף להכנסותיו השונות.
לטענת האם, יש להורות לאב לשאת בתשלום מזונות בנם המשותף של השניים, היות שלפי המצב הקיים עיקר נטל גידול הבן המשותף מוטל עליה. לעומת זאת, הסדרי הראייה עם האב מוגבלים, והבן לא לן אצלו אפילו לילה אחד בשבוע.
בכתב ההגנה טען האב, כי אכן היו לו סכומים כספיים, שאותם צבר מעבודותיו לפני הצבא, אולם הוא הפסיד את כל מה שנותר מהם במשחקי קלפים
גרסת האב: “אני אדם נורמטיבי, אל תמוטטו אותי כלכלית”
מנגד טען האב בבית המשפט, כי ההורות המשותפת בגיל כה צעיר הכניסה אותו לטלטלה רגשית וכלכלית עצומה. לדבריו, בדומה לבת זוגו, גם הוא לא הצליח להמשיך במסלול חייו, ובעקבות ההיריון הוא עזב את לימודיו התיכוניים ויצא לעבוד.
בעת הגשת כתב ההגנה טען האב כי הוא חסר אמצעים ועומד להתגייס לצבא בתפקיד קרבי, אולם בהמשך ההליכים בתיק התברר כי הוא שובץ לתפקיד טבח, משרת שבוע בבסיס ושבוע בבית, וכי משכורתו הצבאית עומדת על כ-1,000 שקל בחודש.
האב טען בבית המשפט, כי “התובעת מפונקת”, וכי מאחר שלא התגייסה לצה”ל היא יכולה לעבוד ולהתפרנס, אך אינה עושה זאת “מטעמים טקטיים”.
לדבריו, הוא לא בורח מאחריות, הוא אב טוב ואזרח נורמטיבי, ובקשתו היחידה היא לאפשר לו לחיות תוך קיום מינימלי ולא למוטט אותו מבחינה כלכלית.
בכתב ההגנה טען האב, כי אכן היו לו סכומים כספיים, שאותם צבר מעבודותיו לפני הצבא, אולם הוא הפסיד את כל מה שנותר מהם במשחקי קלפים. לדבריו, הוא אמנם מקבל מהצבא סכומים נוספים לצורך תשלום המזונות, אולם אלה יכולים להתבטל בכל רגע נתון.
לדברי האב, האם ובנם המשותף מתגוררים אצל אימה של התובעת, והיא הודתה כי איננה משתתפת בעלות שכירת הדירה ובהוצאותיה.
על פי בית המשפט, “על אב להתאמץ עד קצה גבול יכולתו כדי למקסם את הכנסותיו”
הכרעת בית המשפט: “יש להתחשב ביכולת ההשתכרות הפוטנציאלית”
בפסק הדין ציין בית המשפט, כי יכולותיו הכלכליות של אב אינן נקבעות על יסוד הכנסותיו בלבד, וכי יש להתחשב גם ביכולת ההשתכרות הפוטנציאלית שלו וביכולתו להגדיל את השתכרותו (רע”א 250/09 פלוני נ’ פלונים).
על פי בית המשפט, “על אב להתאמץ עד קצה גבול יכולתו כדי למקסם את הכנסותיו”, ומנגד כפי שקבע בית המשפט העליון “יש לתת את הדעת גם להכנסות האב, לקיים יחס מתאים בין גובה המזונות להכנסת האב ולהשאיר בידו סכום סביר למחייתו”.
בשורה התחתונה, קיבל בית המשפט את רוב הדרישות שהעלתה האם בתביעה (אם כי הסכומים שנתבעו על ידה מלכתחילה לא היו גבוהים). בית המשפט קבע, כי האב ישלם לבנו מזונות בגובה 1,400 שקלים בחודש, ובנוסף ישתתף בהוצאות המגורים בכ-400 שקלים בחודש.
עוד נקבע, כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלויות המעון או הצהרון, שבו ייקלט הבן, וכן בעלויות של חוגים ושיעורי עזר, הוצאות רפואיות חריגות וטיפולי שיניים. דמי המזונות ישולמו לקטין עד הגיעו לגיל 18, ולאחר מכן כשיהיה בצבא יועבר אליו שליש מהסכום.
בפסק הדין חייבה השופטת את האב החייל בהוצאות חריגות בגובה 12 אלף שקלים, זאת לאחר שהתברר כי פעל כדי להסתיר פיקדון בגובה 120 אלף שקלים שהיה ברשותו וניסה להבריח את הסכום מבת זוגו לשעבר.
החייל הודה במפתיע בניסיון להבריח את הכסף בתצהיר שמסר: “משכתי את הכסף כיוון שלא רציתי שר’ תדע איפה הוא…. את מה שנותר לי ממנו הפסדתי במשחקי קלפים”. הסבר זה קומם את השופטת שמתחה על החייל ביקורת נוקבת, וחייבה אותו בהוצאות כבדות.